זכויות יוצרים

תחום זה קיים בחקיקה הישראלית, ואימץ לתוכו הסדרים שנקבעו בחקיקה אנגלית לפני כ-100 שנים, מה שהצריך התאמות בחקיקה ובהלכות בית המשפט בתחום זה אשר תתאים את הדין לזמננו, לעידן הטכנולוגי והאינטרנט שפרץ גבולות רבים בתחום זה כגון סוגיית הורדת המוזיקה בקבצי שיתוף אתרים.

התפתחות זו נעשית על רקע מגמות רבות שעובר העולם המודרני, שבו הקניין המוחשי כמו פיסת אדמה, אינו אלא סוג קניין השווה ערך (שלעיתים שווה הרבה) לקניין רוחני.

זכויות יוצרים הינה זכות רחבה ביותר שגבולותיה לא תמיד ברורים, במיוחד כאשר זכות זו איננה נרשמת בישראל במרשם כלשהו, ועל כן, נושא זה דורש ניסיון וידע ספציפי.

סימני מסחר

תחום זה הוא זרוע נוספת לענף הקניין הרוחני.

בתי עסק רבים, קל וחומר בתי עסק ידועים ומוכרים שהפכו למותג, יש דבר אשר נועד לזהותם כגון: סימן, צליל, צבע וכדומה עם אותו המותג, ולכך ישנן אין ספור דוגמאות.

המחוקק בישראל העניק כמו בעולם את היכולת של בעל העסק ו/או המותג להגן על אותו הסימן שמזוהה עמו, ולכן העניק היכולת לרשום סימן מסחר בישראל אצל רשם סימני המסחר.

לרוב, ההגנה המוענקת הינה רק על סימני מסחר אשר נרשמו אצל רשם סימני המסחר, אולם החוק העניק למותג מוכר היטב כגון "קוקה קולה", להינות מהגנה בישראל, גם אם לא רשם את הסימן בישראל.

המשרד כאמור עוסק בענפי הקניין הרוחני רבות, ומעניק ללקוחותיו ייעוץ מקצועי ומלווה הליכים משפטיים מורכבים בתחום.

פטנטים 

זהו נושא מרתק, שמתפתח אף הוא בקצב מסחרר לאחרונה.

ענף זה במשפט מעניק הגנה משפטית לממציאים פיתוחים שיש בהם חדשנות וקדמה טכנולוגית.

כדי שתחול הגנה של פטנט על מוצר מסויים,על הממציא לנקוט בפעולות הכרחיות שבלעדיהן לא יוכל להינות מהגנה זו, כלומר- ביצוע הליך רישום אצל רשם הפטנטים.

לרישום פטנט ישנן יתרונות רבים מובנים, אך גם חסרונות. שכן, הליך הרישום אינו קצר ואינו זול, כן- ההגנה חלה באותה מדינה שבה נרשם הפטנט בלבד. חסרון נוסף- הפטנט מוגן לפרק זמן קצוב של -20 שנים לרוב, דבר שיש לקחת בחשבון.

רישום הפטנט מצריך מקצועיות וידע רחב ביותר, זאת כדי שהפטנט מחד יהיה מוגן ומאידך, שיהיה רחב ככל הניתן במגבלות רישום הפטנט.

גניבת עין

גניבת עין הינה תחום מרתק, העוסק בסוגיות רבות שבהן כרוכות סוגיות הקשורות להטעייה בין מוצרים, חיקויים, זיופים וכו'.

הפסיקה בעולם, כמו בישראל, התפתחה רבות כאשר אלו מנסות ליצור כללים אחידים בעולם שבו כל מקרה הוא שונה ממשנהו.

נושאים אלו התפתחו רבות במשך השנים, עם קיומם של מותגים ידועים. מותגים אלו מוכרים בציבור הרחב באמצעות סמל, צבע, צורה, צליל וכדומה. כמובן שכל שמותג הינו ידוע כך יצרנים כאלה ואחרים ירצו כי מוצרם יהיה דומה ככל הניתן למותג על מנת שהדבר ועיל למכירות.

כאן בדיוק נכנס המתח בין תחרות מסחרית הוגנת וחופשית שבה לכל גורם זכות לשווק, ומאידך, מתי אותה התחרות פוגעת בקניינו של אחר, דבר שיכול להטעות את הציבור הרחב.

ליבון שאלות אלו דורשות ניסיון ומיומנות.